יאיר שולביץ על "העצב החשוף"
טקסט על התערוכה הקבוצתית (30.06.2011)
בתערוכה משתתפים: אתי אברג'ל, אביבה אורי, עינת בסט, מיכל בקי, שולי בר נבון, נעמי בריקמן, אוזיאש הופשטטר, מירית כהן, אמיר נוה, ירמי עדני, גלעד קידר, אסף רהט, אורי שטטנר וחן שפירא, וכן משולב קטע מתוך "ילדות" מהספר "קולות" של המשוררת הדסה טל.
התערוכה מתמקדת באמנים שיצירתם טעונה בכאב ונוגעת בקצות העצבים החשופים, הבאה לידי ביטוי באמצעות רישום ושרבוט סוער ולעיתים אובססיבי ולא מודע, כיסוי ומחיקה, או בפגיעה במדיום עצמו ע"י שריטה, חתך, קריעה ושבר. מעבר לשפת הציור, העבודות מציגות דמויות בודדות, מלנכוליות, לעיתים במצבי חולשה וחידלון, וכן דימויים אלגוריים של זעם ואימה המביעים הלכי נפש של כאב, חרדה ואובדן.
תסתכל, אבא, תראה מה יש לי, תראה מה קרה לי
זה כלום, באמת לא כלום
נלחץ לך סכין אל הפצע כדי שלא יתנפח עוד
איזה ילד אינו מאושר?
מי ראה דבר כזה?
איש לא ראה.
ואף על פי כן, זה הכאב שמודד בי את המשכות הילדות
למה את לא כמו כלם? כמו כל הילדים, הילדים האמתיים?
למה יש בך הפתול הזה, מוזר, כמו כנור
שתמיד בוכה באמצע
ימים שאך נשטפו
בשמש?
הדסה טל, מתוך "ילדות"
