יאיר שולביץ על "דברים פרק א, תמונות חלק ב"
טקסט על תערוכתו של מיכאל דרוקס (22.10.2009)
בתערוכה עבודות חדשות מהשנים האחרונות, העוסקות במיקום ובתפקוד של הציור כ"מוצר" בתוך המרחב התקשורתי: כמתווך ומקשר או כאמצעי גירוי מעורר וממריץ. העבודות עוסקות בדרכי ההתבוננות של הצופה: כיצד אנו רואים וכיצד אנו מביטים.
דרוקס יוצר פיקציה או תעתוע, מגדיל בכך את סך האפשרויות של פענוח התמונה ומפריד בין המוטיבציה האישית להתחלת יצירת העבודה לבין הנושא שבציור. הוא משתמש בתבניות מוכרות ובאמצעים אשלייתיים במטרה להסיט את העבודה מהיותה גורם מתווך בין האמן לצופה, וכדי ליצור אצל המתבונן חווייה חדשה ואוטונומית, שאיננה המשך של חוויית היוצר.
מיכאל דרוקס זכה להערכה הודות למימד החדשני, הנועז, ואולי עתידני בייצוג ובדימויים שבעבודותיו- ציור, צילום, מיצבים ווידיאו. למרות שעיקר פעילותו בחו"ל, מאז קבע את ביתו בלונדון בשנות ה-70, נחשב דרוקס לאמן ישראלי מרכזי, שהציג בקביעות בארץ ונטל חלק בתערוכות רבות ומקיפות, שניסו להגדיר את האמנות הישראלית וכיווני התפתחותה. לאחרונה הוצגו עבודותיו במסגרת התערוכות "60 שנות אמנות בישראל" - "לידת העכשיו: שנות ה-60 באמנות ישראל" במוזיאון אשדוד לאמנות, ובתערוכה "גופי עצמי: שנות ה-70 באמנות ישראל" במוזיאון ת"א, וכן בתערוכות בינלאומיות של אמנות יהודית ("The Hidden Trace, Jewish Paths through Modernity” במוזיאון פליקס נוסבאום בגרמניה).
ציוריו אינם מתמסרים בקלות לצופה, אלא דורשים ממנו מאמץ. עבודותיו חידתיות וניתנות לפירושים שונים: במובן זה, ניתן לדבר על תפישה פסיכולוגיסטית הקיימת בהן. דרוקס יוצר פיקציה או תעתוע, מגדיל בכך את סך האפשרויות של פענוח התמונה ומפריד בין המוטיבציה האישית להתחלת יצירת העבודה לבין הנושא שבציור. הוא משתמש בתבניות מוכרות ובאמצעים אשלייתיים במטרה להסיט את העבודה מהיותה גורם מתווך בין האמן לצופה, וכדי ליצור אצל המתבונן חוויה חדשה ואוטונומית, שאיננה המשך של חווית היוצר.
עבודותיו המאוחרות מגלות, שחשיבה קונספטואלית יכולה לבוא לידי ביטוי מובהק גם בטכניקות ציור מסורתיות. בגלל משמעות הרעיון של "עשיית תמונה" בקונטקסט ההלכתי, והערעור המתמשך על משמעות הציור בעידן הנוכחי (המגולם בשיח החוזר ונשנה על מות הציור) רואה דרוקס אתגר יצירתי במציאת דרכי ביטוי חדשות ומקוריות דווקא במדיום של הציור.
התערוכה מלווה בספר אמן, הכולל בנוסף לעבודות החדשות טקסטים שכתב דרוקס, כשהרעיון המנחה אותם הוא התייחסותו למהות "עשיית התמונה" בהקשר למקורות ולתרבות היהודית.
