יאיר שולביץ על "דרום - מזרח"
טקסט על תערוכתו של ירמי עדני (27.12.2007)
ירמי (ג'ימי) עדני, יליד 1955, זכה להערכה רבה מרפי לביא, יחיאל שמי, אורי שטטנר ואחרים כבר בתחילת דרכו.
תערוכה זו מתקיימת לאחר זמן רב מאז הציג את תערוכת היחיד האחרונה (אף שהשתתף בתערוכות קבוצתיות), ומוצגות בה מבחר מעבודותיו מהשנים 2007 – 1994 הכוללות ציורים, אובייקטים ותצלומים. המטרה להציג את יצירתו המגוונת הוליכה לתערוכה, המראה פנים רבות של אמנותו, ושאינה מתמקדת בנושא אחד. למרות זאת, מבט מעמיק בעבודותיו של עדני מגלה ביניהן קשר במספר רבדים מרכזיים.
עדני מודע מאוד לתרבות של ציור, וביצירותיו בולטת רגישות גבוהה לקו, לצבע ולחומר: הקומפוזיציות מקוריות ומלאות דמיון רב. הדמויות – ספק צפות, ספק מונחות, כשלעיתים ניתן לראותן כטבע דומם. בציוריו קיימים יסודות אוריינטליים. גם כשהצבעים קרים התחושה היא חמה.
ירמי עדני גדל בשכונת שבזי שבנווה-צדק. חלונות ביתו פנו לדרום ולמזרח. זיכרון האור החודר לחדר ושוטף את התקרה השבורה, המעוטרת בערבסקות, והניסיון ללכוד את האור בתנועה ולציירו מלווים ונוכחים עד היום. השינוי המהותי, הבלתי-הפיך, שהתחולל במקום מגוריו, והזיכרון הצורב של הרס המבנים של קרוביו הפך את הזיכרון של המרחב הפרטי לעיסוק מרכזי ביצירתו. הוא החל לצייר את חלל החדר וחפציו ולעלות שאלות ותהיות על משמעות הבית והקניין - החדר וחפציו, כעין מצבה חיה למה שהיה ואיננו, וכן הצגת המתח שבין הקבוע, המשרה ביטחון קיומי, למול הארעיות המאיימת. פעמים רבות נראים סימנים לקונסטרוקציה הבסיסית של המבנה על אף ההרס וההתבלות הטבעית. החפצים נמצאים במצב משתנה, לעיתים הרוס ולעיתים בנוי.
היצירה נעה על קו התפר שבין חורבן לבנייה: בתוך האבדון שם נמצאת גם התקווה.
כנגד הרצון לשמר בוחר עדני באופן פרדוקסאלי ליצור בחומרים הנוטים להתכלות: בו בזמן, זו אמירה אירונית ומפוכחת על אשליית הקביעות למול נזילות הקיום האנושי – "לא להשאיר עקבות, לא לפזר סימנים. אני במקום הזה ממילא אינני נשארת" (דליה רביקוביץ, טיוטה)
עדני מרבה לצייר בפורמטים קטנים, המעניקים אופי אינטימי. עבודתו מצטיירת ככתיבת יומן המתעד חוויה, ולעיתים אף זמן ספציפי, כשעל אחת העבודות נרשם התאריך המלא: "3.7.04 אחה"צ" - הדברים הם ברי-חלוף כעלה נידף ברוח, כדאי למהר וללכוד אותו אור מרצד בטרם יעלם.
יצירתו היא שילוב הרמוני שבין ציור רגשי, ראשוני ועז מבע לבין עולם פנימי עשיר וחשיבה ביקורתית וספקנית, דבר שהופך את הצפייה בעבודותיו של עדני לחוויה מרגשת ומאתגרת.
