יאיר שולביץ על "מצבעי אדמה לצבעי שמים"

טקסט על תערוכתו של אליהו גת (08.02.2007)

התערוכה ייחודית מבחינה זו, שהיא מהווה חשיפה ראשונה בהיקפה לאקוורלים משנות ה-60 המהווים שלב מעבר אל הציור המזוהה עם האמן אליהו גת.

ציוריו המוכרים של אליהו גת, המתאפיינים בצבעוניות אקספרסיבית וחמה ובהנחות צבע שכבתיות ודשנות, שונים בתכלית מעבודותיו משנות החמישים.
עבודותיו המוקדמות מובנות מבחינה צורנית, הצבעוניות מונוכרומית ומבוססת על סקאלת צבעים מצומצמת: בעיקר אפור, שחור ואוקר – "צבעי אדמה".

קבוצת האקוורלים המופשטים, שמוצגים בתערוכה זו לראשונה באופן מרוכז, נוצרו בתחילת שנות הששים ומהווים, למעשה, את שלב המעבר אל פואטיקת הציור המזוהה עם אליהו גת.

בתקופה זו נקלע גת למשבר: הוא פונה לצבעי מים, ובדומה לג'קסון פולוק ואחרים הוא מתיז צבע על הנייר - דבר שיכול להיתפס כילדי, משוחרר ובלתי מחייב. על פניו נתן ליד המקרה לעשות את פעולתו.

בניגוד למופשט של "אופקים חדשים", שלרוב יש לו נקודת התייחסות לנוף, אלו אקוורלים מופשטים לחלוטין. ההרגשה היא, כי דרך המשחק עם צבעי המים בוחן גת, למעשה, את מהות הצבע. ואכן, מגוון הצבעים של אקוורלים אלה מתרחב, וכולל בתוכו גוונים ירוקים, אדומים, כחולים וסגולים – "צבעי שמיים" - שאינם חלק מהמערך הצבעוני הקודם שלו. אלה אקוורלים המכילים תשלובת מעניינת בין צד אינטואיטיבי, ספונטאני ומוסיקלי לבין ערכים ציוריים של הרמוניה, שקיפויות וקומפוזיציה.

מאוחר יותר, גת מתחיל ללמד ויוצא עם תלמידיו אל הנוף. בעבודות מתקופה זו ניתן כבר לראות רמזים של נוף, הנכנסים אל הציור תוך שימוש בצבעים עזים יותר. נראה, שבאמצעות הנוף הוא מגלה גם את העוצמה שבצבע.

חשיבותן של עבודות אלה טמונה בהמחשת התהליך, שעבר גת בדרכו מהמובנה ומהמונוכרומי בשנות החמישים אל ציורים סוחפים ומלאי להט פנימי - הן מבחינת הקו והן מבחינת הצבעוניות. מסתבר, שהנראה בתחילה כמקרי - פעמים רבות הוא זרז לתהליכים עמוקים וחשובים בהתפתחות האמנותית.