יאיר שולביץ על "עם הירח והצל"

טקסט על תערוכתו של יואב היינבך (12.1.17)

בעבודותיו של יואב היינבך בולט הרצון להימנע מפעולה, הבא לידי ביטוי בריבוי החלקים החשופים והחללים הלבנים בנייר או בבד. מעבר לכך, למרות הדיוק הניכר בעבודות המוגמרות, הן מהדהדות את תהליך ההיסוס, ההתלבטות, האיפוק והצמצום.

לציוריו של היינבך קודמת התבוננות עמוקה הכרוכה בתהליכי מחשבה ושיקול דעת על יחסי משקל, צורה, על יחסים בטבע בכלל ועל המתח בין האורבני לטבע בפרט המהווים כוח מניע ביצירתו. מחשבות אלו עוברות טרנספורמציה, כשפעולת הציור עצמה אינה המשכן הישיר אלא פעמים רבות היא תגובה לאירוע אקראי בתהליך העבודה: מתגלות ונחשפות צורות הנולדות מתוך הנייר.
מהו אותו אירוע? והאם הוא אכן אקראי? אלה שאלות העולות מתוך העבודות שדימוי מקדים אינו מוליך או מכוון אותן מראש.

הגוון המונוכרומטי האפור דומיננטי בציורים, כשגם כתמים ורודים בציור דיו על בד נוטים לגוון אפרפר. כתמי הצבע בחלק מהציורים מזכירים את כתמי רורשך. אי הבהירות בין הפשטה לבין דימוי והצבעוניות האפורה תורמים לתחושת ערפול ומסתורין.

בסדרת עבודות בצבעוניות כחולה - אפרפרה, שניכרת בהם זיקה לתרבות ציור יפנית, הדימויים קונקרטיים יותר. אלה ציורים בצבעי מים העשויים בעידון רב ובהם השקיפות בולטת במיוחד. מבט מעמיק יגלה אלמנטים החורגים מעבר לשפה הפנימית של הציור: הם מקרינים שילוב לא צפוי של שקט פנימי לצד מתח וסערה הפורצים מתוך המרחב הנדמה לרוגע ומוגן.

ברישומי עיפרון וגרפיט מהירים, בעיקר של דמויות מתוך התבוננות, ניכר החיבור בין גופים שונים המתלכדים לצורה אחת. אלה רישומים שלמרות הנפח שבהם הם מתומצתים ומזוקקים.

היינבך הוא אמן שניחן בטביעת עין חדה וברגישות לניואנסים דקים. עבודותיו נלחשות בעדינות רבה ודורשות מהצופה קשב פנימי.